עיניים טובות

"אני תמיד בעדך"

תגידי לי את זה.

"אני תמיד בעדך"

אדם זקוק לעיניים טובות שיראו אותו.

אנחנו זקוקים לעיניים האלה שמביטות בנו ושרואות וזוכרות שכל מה שאנחנו אומרים ועושים זה בעדנו ובא לשרת צורך עמוק שלנו שבוער בנו ומבקש שנתעורר אליו. זה אף פעם לא נגד מישהו או משהו אפילו כשזה נשמע ממש צורם וכואב.

אנחנו זקוקות לעיניים טובות שיתנו לגל של אמפתיה וחמלה לשטוף אותנו. שיחזיקו איתנו את הסיפור שטרם דובר, את מה שלא קיבל מקום, את מה שהוסתר.

אנחנו זקוקים לאדם שיאמין בנו ויסמוך עלינו.

כשהעיניים האלה מביטות בנו אנחנו יכולים יותר להאמין שכל החלקים שלנו ראויים, שיש מקום לכל מה שמביאים החיים.

ואז אולי, אולי, יש סיכוי שכשאני אגיד "אני בעדך, אני תמיד בעדך" משהו במילים האלה יוכל לחדור כל שכבה וקליפה וממש להישמע ותהיה שם אמונה אמיתית בחיבור בינינו, אבל הרבה יותר מזה אמונה בעצמנו.

וכשיש בנאדם אחד כזה שמביט בנו ככה מתחדדת הידיעה שהיתה שם מראשית החיים שאני משמעותית, שאני חשובה ושהעולם זקוק למה שאני מביאה.