ארץ האגמים - צפון פולין

26.11.2017

הטיול שלנו בפולין מתחיל בעיר וממשיך, בנסיעה של שלוש וחצי שעות מורשה, עמוק לתוך הטבע, לאיזור האגמים המָזוּריים בצפון-מזרח פולין; איזור של 2,000 אגמים, שאת כולם מחברים נהרות ותעלות, הנשפכים אל הים הבלטי. הנוף העירוני מתחלף במרחבים ירוקים ואנחנו משאירים את זכרונות העיר מאחור. 

 

שלווה כפרית

הגענו בשעת לילה מאוחרת לכפר Zelwagi, כפר במחוז הצפוני בו הזמנו חדר. נכנסנו לבית עם אָח דּוֹלֵק ונשאבנו לתוך האווירה החורפית והחמימה שקידמה את פנינו. בבוקר למחרת התעוררנו ולא תארנו לעצמנו עד כמה הנוף מהחצר האחורית של הבית יהיה מהפנט ומעורר פליאה; אגם כחול רחב ידיים מתובל בשלווה כפרית עם גינת פרחים וירק. גם פה ההזמנה של החדר היתה דרך airbnb ואת ההמלצה עליו לקחתי מזואי לסרי בעלת הבלוג תותי. הבית שייך לזוג ווצלאב ואגניז'קה (Agnieszka & Waclaw), זוג פנסיונרים, מורים בעברם, שקיבלו את פנינו בחום ואהבה ועזרו לנו בכל מה שיכלו. לזוג גם בת מקסימה בשם אולה (Ula) עם אנגלית מעולה שבשלט רחוק השתדלה לתת טיפים ומענה בכל הקשור בשהייה אצל הוריה ובאיזור.

 

 

כפר Zelwagi נמצא כעשר דקות נסיעה מ-Mikołajki, עיירת הנופש המרכזית של האגמים המזוריים. לאיזור הגענו בתחילת אוקטובר ואפילו העיירה המרכזית היתה כבר די ריקה, אבל אנחנו, שתי נפשות שאוהבות את הַשֶּׁקֶט הַנָּעִים שאפשר לפגוש כשמגיעים לאיזור תיירותי מחוץ לעונה, נהנינו אף יותר. אוקטובר מזמן איתו גם ימים גשומים ועם זאת, בשלושת הימים בהם בילינו בצפון, מזג האוויר כאילו ליטף אותנו ודאג שיהיה לנו מוצלח וטוב.

 

קאייקים בנהר קרוטניה

כשקמנו בבוקר, אחרי שנת לילה טובה, החלטנו לצאת למסלול הקאייקים המפורסם Krutynia Trail, שאורכו 109 ק"מ ונדרשים בין 7-8 ימים כדי לעשות את כולו. אנחנו עשינו רק חלק קטן מתוכו - בין העיירה Ukta  ל- Nowy Most שלקח לנו כשלוש שעות בחתירה בקאיק; רגעים של הנאה צרופה. אחד היתרונות, כפי שציינתי בעבר, של להתגורר בבית של אנשים מקומיים, הוא היכולת להיעזר בהם. בהתייעצות עם אולה, הבת של בעלי המקום, לגבי איפה ניתן לשכור קאיק קיבלנו המלצה ולמעשה היא דאגה להכל וכל שנותר לנו היה להגיע לכתובת של חברת הקאיקים. בגלל שכבר היינו מחוץ לעונה, העזרה שלה היתה מאוד משמעותית. היא שלחה לנו את הכתובת Ukta 19 ויצאנו לדרך. העיירה Ukta נמצאת במרחק של 20 דקות נסיעה מ-Zelwagi ומשם חברת הקאיקים הקפיצה אותנו לנקודת ההתחלה (על המפה Ukta). 

 

 

מצאנו את עצמנו לבד בנהר קרוטניה; אנחנו והטבע. לאורך המסלול עשינו שתי עצירות בנקודות שהיה ניתן לעגון בהן. פגשנו גם קבוצה של שישה קאיקיסטים מבוגרים שעלו לצפון מורשה לסופ"ש אחרון לפני שעונת הקאיקים מסתיימת. גיל הוא ממש לא פונקציה. ממש הרגשתי איך ספורט יכול להעצים ואיך הוא מפתח את תחושת המסוגלות. יצא לכם להרגיש תחושה כזו? להרגיש את האתגר ואת העמידות שלכם מולו?

 

 

בנקודת הסיום, קבוצת הקאיקיסטים כבר הייתה במקום וכיבדה אותנו בְּתֵה חַם. עמדנו על שפת הנהר תוך כדי שחיכינו שיבואו לאסוף אותנו.

 

 

בחזור עצרנו בכפר Kadzidlowo לאכול במסעדה פולנית מקומית - Oberza pod Psem . לצמחוניים המבחר קטן אבל היא ביתית ונעימה ונהנינו מהאווירה החמימה שזימן לנו המקום. אכלנו כיסונים ממולאים בתפוחי אדמה, סלט וחביתה וחזרנו לביקתה שלנו אחרי יום רווי הרפתקאות.

 

עצים ופטריות

מהרגע שעזבנו את העיר והתחלנו להצפין נגלה בפנינו יותר ויותר נוף שמשלב בין עצים דקים ותמירים לאגמים. להבדיל מהדרום שממש אפשר למצוא בו מסלולים מסומנים, בצפון לא מצאתי איזו מפה של סימוני שבילים, וכך ביום השלישי והאחרון שלנו בכפר, פשוט יצאנו מהבקתה שלנו וצעדנו לעבר היער הסמוך ליום רגוע של שוטטות בטבע. ידענו שיום למחרת מחכה לנו נסיעה ארוכה, והחלטנו שיהיה לנו טוב להתאוורר מהנסיעות ולקחת את היום בקלות. את היופי ואת הפשטות אפשר למצוא גם בפסיעה מהבית, כפי שהשוטטות ביערות הסמוכים הזכירה לנו. 

 

 

השמש התגלתה והסתתרה לסירוגין, מדי פעם טפטוף קל ואוויר נקי וצלול. צעדנו ללא מטרה מיוחדת והרגשתי איך תודעתית נוצר שקט ועבורי זה בדיוק להיות במקום של ה-Being, מצב בו לתודעה אין דבר לעשות או לאן ללכת והיא יכולה להיות נוכחת ומודעת באופן מלא לכל מה שיש כאן ועכשיו.

 

 

הרגשנו שאנחנו צועדים בכפר קטן של בתי פִּטְרִיּוֹת, כמעט בכל עצירה ופינה התגלו בפנינו פטריות בשלל צבעים וצורות.

 

  בנקודה מסוימת החלטנו לחזור ואת היום סיימנו בארוחה נהדרת במסעדה בעיירה מיקולז'קי - Spizarnia. 

בבוקר למחרת נפרדנו מהזוג ווצלאב ואגניז'קה שציידו אותנו בפינוק אמיתי לדרך - תַּפּוּחִים מיובשים מעשה ידה של אגניז'קה. 

 

הרגשנו מוכנים להמשיך. אני אף פעם לא יודעת להגיד אם המוכנות לעזוב מקום מתהווה מתוך הידיעה שעומדים להיפרד או מתוך תחושה של מיצוי, אבל אני תמיד מרגישה שברגע שמתקבלת החלטה מתרחש איזה תהליך פנימי שמאפשר את הפרידה והמשך התנועה. 

  

  

 

צידה לדרך:

Ukta 19 - חברת הקאיקים.

Oberza pod Psem - מסעדה פולנית מקומית. נמצאת בכפר Kadzidlowo. 

Spizarnia - מסעדה בעיירה Mikołajki.

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

    מי אני

    היי אני חוה :) וכיף שאתם פה!

    טיולים תמיד היו אהבה גדולה שלי וכאן אני מספרת על חוויות שלי מטיולים בארץ ובעולם, על אוצרות שאני מגלה ומשתפת בדיוק הפנימי שלי - במחשבות, תהיות ותובנות שאני מלקטת בדרך.

    בנית האתר, עיצוב ותכנים: חוה זוקובסקי. כל הזכויות שמורות 2017 © .

    • Facebook Clean Grey
    • Instagram Clean Grey
    • Pinterest - Grey Circle