הַפְתָּעָה מוּצֶלֶת בַּחֹם יוּלִי-אוֹגוּסְט

29.07.2017

חום יולי-אוגוסט כבר בשיאו ואני מרגישה איך בימים אלה מזג האוויר מביא איתו את הבקשה להתנהלות יותר אִטִּית. עונות השנה מביאות עימן לא רק שינויים במזג האוויר, עבורי הן מביאות גם שינויים בהוויה, באופן שבו אני חווה את הרגע ומשפיעות על ההתנהלות שלי ועל התוכן שאני יוצקת לתוכו. אחד הדברים שהקיץ גורם לי זה להאט. לקחת נשימה עמוקה ולאט לאט להוציא את האוויר החוצה, ותוך כדי שחרור האוויר לתת לעצמי פשוט להיות, בלי מטרות ובלי תכניות. עם כל הקושי שטמון ברגע הזה זו גם הזדמנות להתקרב עוד קצת לעצמי. אלו רְגָעִים שלרוב בהתחלה הם לא קלים עבורי. פתאום בתוך ההאטה צפים רגשות ומקומות שרק כשעוצרים אפשר באמת להתבונן. 

 

עבורי הקיץ הישראלי הוא לעיתים אֶתְגָּר. השהייה בחוץ בחום ובשמש היוקדת היא לא בשבילי, וזאת בלשון המעטה ובכל זאת העניין הוא תמיד גְּמִישׁוֹת מחשבתית ולמצוא איפה ומה כן אפשרי. קשה לי להיות יום שלם בבית ואני הרבה פעמים ממש מרגישה שאני צריכה להתערבב עם האוויר שבחוץ. אז בקיץ אני מחפשת מקומות ואוצרות שיאפשרו לי גם לקבל אוויר לנשמה וגם להרגיש בנוח עם האקלים. כך היה השבת. אחיין שלי הוא קפואריסט ובמהלך השבוע אחי שלח לנו תמונה שלו מצילומים שעשו להם במלון הנטוש, ליד צובה. לי ישר נידלק נִיצוֹץ ואמרתי לשמוליק, האיש שאיתי, ששבת בבוקר אנחנו קמים מוקדם ונוסעים. קמנו מוקדם ארזנו ארוחת בוקר ויצאנו לדרך. 

 

אז מה הסיפור מאחורי המלון.לפני יותר מ-20 שנה קבוצת משקיעים שווייצרית רצתה להקים מלון ספא, שישמש גם כמבנה יוקרתי לדיור מוגן. מטעמי ביורוקרטיה, המבנה מעולם לא הושלם ולא נפתח לקהל. היום החללים, החדרים, המסדרונות והמבנה כולו מקושטים בגרפיטי. למי שמחליט להגיע יש לקחת בחשבון כי מדובר באתר בניה נטוש ולכן גם יש בצד הביקור בו סכנה מבחינה בטיחותית. לכן, חשוב לי להדגיש שוב שיש אזהרה לצד ההרפתקנות; היות והמבנה נטוש ולא מוסדר, הכניסה לכאן היא באחריות המטיילים. 

 

הגענו למקום, החננו את הרכב בצידי הדרך וראינו שהשער למקום נעול. חיפשנו פִּרְצָה וגילינו אחת ממש מאחורי תחנת האוטובוס שנמצאת על הכביש.

 

 

היינו היחידים במקום. בכניסה ממש הרגשתי איך הפחד עולה בי. התחלנו לשוטט במסדרונות, עלינו לקומה העליונה וחצינו לצד השני של המלון שם ההרגשה שלי השתפרה והתחלתי לדמיין את המקום אילו היו משלימים אותו. המבנה מלא בחדרי אירוח, בחללים משותפים וגג פתוח שמשקיף לנוף הררי. 

 

אחרי ששוטטנו קצת במקום הוצאנו את ארוחת הבוקר שהכנו, אכלנו, נשמנו אוויר קריר של בוקר קיצי בהרי ירושלים ונהננו מהשקט והנוף של המקום.

 

 רגע לפני שירדנו בחזרה לרכב עשינו לנו מַזְכֶּרֶת אִישִׁית מהמקום.

 

 

זו הייתה גיחה מְרַעֲנֶנֶת. יצאנו החוצה בחזרה דרך הפירצה בגדר והטיול הסתיים בגילוי נוסף של עין טייסים, מעיין ניקבה המזין בריכה בעומק של כמטר וחצי, שהפנייה המשולטת אליו מסתעפת מהכביש מעט מדרום לקיבוץ צובה. האמת היה כתוב כי ניתן להגיע אליו עם רכב דרך כביש עפר שמותאם לכל רכב אבל אנשים שעצרנו בדרך אמרו כי הכביש לא מגיע עד העין ומותאם בחלקו האחרון רק לרכבי 4X4. בכל אתרי הטיולים כתוב כי יש גישה ברכב למרחק של כ-200 מטר מהמעיין אבל החלטנו לעשות פרסה ולחזור גם לעין וגם למסלול המעגלי עם סנונית הסתיו הראשונה.

 

 

 

 

צידה לדרך:

כדי להגיע למלון הנטוש בוויז רושמים מלון נטוש, גבעת יערים. הוא נמצא לאורך כביש 395 קצת אחרי קיבוץ צובה כאשר מגיעים מהכיוון של כיכר הסטף.

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

    מי אני

    היי אני חוה :) וכיף שאתם פה!

    טיולים תמיד היו אהבה גדולה שלי וכאן אני מספרת על חוויות שלי מטיולים בארץ ובעולם, על אוצרות שאני מגלה ומשתפת בדיוק הפנימי שלי - במחשבות, תהיות ותובנות שאני מלקטת בדרך.

    בנית האתר, עיצוב ותכנים: חוה זוקובסקי. כל הזכויות שמורות 2017 © .

    • Facebook Clean Grey
    • Instagram Clean Grey
    • Pinterest - Grey Circle