להיות איתך

כשמשהו נשבר, החיים נסדקים וכואב כל כך, רוצה להזכיר לך שזה רק לפעמים מרגיש כמו הכל, אבל זה לא ככה. יש פעמים שהמפגש עם החיים יכול לצבוע הכל בצבע אחד, אפילו אם זה רק לכמה רגעים. אפשר לאבד שם את החיבור לכל מה שהוא נביעה של אהבה, של חיות ושמחה פשוטה. וכן, גם זה חלק מהחיים.

האני הוא מלא ומורכב גם אם ברגע נתון אחד זה מרגיש חד ממדי. ברגעים כאלה בהם את נפגשת עם השבריריות של החיים, קחי לך את הזמן שלו את זקוקה להפנות את המבט פנימה, להיות איתך. זה הדבר הכי טבעי ואנושי. את חוצה עולמות. ותדעי שנשאר ממך הרבה גם למי שמסביב. זה הטבע שלך, של כולנו. הכל בך, תמיד היה. זה הכי אנושי להישבר, לכאוב, להרגיש שיש לך עכשיו רק מקום לעצמך . תרשי לעצמך. לא תמותי. זה מפחיד, אבל לא תמותי. תנשמי, וכשיתאפשר לך, תמצאי נקודה שהיא שער לחיבור, חזרה לנביעה הפשוטה של החיים. רק תקשיבי. ותזכרי שגם כאב הוא חיבור לחיים. כאב הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. פשוט לא סיפרו לך.